מ-ריצ' ועד רץ' (תקליטור ראשון)

מ-ריצ' ועד רץ' (תקליטור ראשון)

תקציר:
ארבעים שנה של ילדות ישראלית. מיום היווסדה שידרה מחלקת הילגים והנוער של הטלוויזיה הישראלית מגוון של תכניות בתחום הבידור, הדרמה, התעודה, האנימציה ועוד - למגוון של גילים: מילדי הגן ועד בני העשרה. המשימה שהציבו לעצמן מנהלות המחלקה, מתוקף היותן בערוץ הציבורי, הייתה כפולה: ראשית, לעשות טלוויזיה טובה לילדים ברוח הזמן; שנית, להפיק מספר רב ככל האפשר של תכניות מקור המעוגנות בשפה ובתרבות המקומית. התוצאה: ארבעים שנה של תכניות ילדים איכותיות, ארבעים שנה שמשקפות הן את עולם הילדים והן את המציאות הישראלית. ארבעים שנה של תכניות שנגעו בחיי היום יום של הילדים, מסוף שנות השישים ועד היום, העלו שאלות ובעיות מחייהם, סיפקו בידור, הנאה וריגושים, ולא פחות חשוב מכך: הקנו חומר למחשבה בהווה וחלומות לעתיד. לכל אלו היו שותפים מאחורי הקלעים: מנהלות המחלקה - אסתר סופר (1968 - 1980), צלילה רוז (1980 - 1983; 1984 - 2002), שרה גינור (1983), דניאלה סנטו גרדוש (2003 - 2008) ועימן יחד המפיקים/עורכים: רינה אגוזי, נעמי אטיאס, מאירה אטינגר, מיכאל אלורו, יגאל בן-דוד, דורית בן חמו, דליה ברונשטיין, שרה גינור, חגית גרובגלס, רות דובנו-שמואל, מאיה דוקלר, דליה הורוביץ, אורית הוז, שמעון יקותיאל, אומנה כהן, דינה כהנוביץ, דנה כוגן, אדריאנה סגל-ויטניג, אסתר סופר, דניאלה סנטו-גרדוש, דניאל פארן, חמוטל פרת, שרה פרידמן, שוש עינב, נאווה צוקרמן, דפנה קפלנסקי, ציפי קראוס, צלילה רוז, עוגניה שמחוני וזיוה שפרן. בעבודה מקצועית, מסורה ואחראית ובעזרתם של הבמאים, עוזרי ההפקה, תסריטאים, תחקירנים, תפאורנים, מנהלי מוזיקה, צלמים, אנימטורים, גרפיקאים, מאפרות, מלבישות, צלמים, טכנאים, אנשי אביזרים וכמובן האמנים שהגישו, סיפרו, שרו, שיחקו, רקדו ושרו - כל אנשי המקצוע הללו הבטיחו שלילדים שלנו תהיה ילדות יפה יותר. הצריף של תמרי 1974 - "על חוף כורכר, יש צריף מוכר, הצריף של תמרי הנגר" בבקתה קטנה על חוף הים גר תמרי הנגר (יוסי גרבר) עם בלעם החמור, איזמרלדה החתולה וצבי הצב (בובותיו של אריק סמית). במקום לעסוק בנגרות, תמרי מספר סיפורים ליושבי הבית. משפט מחץ: "אני לא פה, אני לא שם, אני לא בשום מקום בעולם", "תמרי תגיד לו". עורכת ומפיקה: צלילה רוז, במאי: חגי מאוטנר טלפלא 1975 - "מי יודע מי יודע איזה מין דברים ילדים אוהבים, אני יודע אנינ יודע מה ילדים אוהבים הפתעות כאלה בטלפלא". טלפלא, כוכב התכנית היה בובה שאינה מדברת אך למרבה הפלא מנחי התכנית מוטי ברכאן, אלי גורנשטיין, דודו אלהרר, אושיר לוי ורחל הפלר הבינו אותה בלי כל קושי. התכנית הציגה נושאים מגוונים בעזרת שירים, סיפורים וסרטי הנפשה (אנימציה - ברבאבא הזכור לטוב). עורכות ומפיקות: אסתר סופר, שרה פרידמן, במאים: פיני הר-זהב, ורדינה ארז. משחקצב 1970 - "משחקצב" בהנחייתה של נירה עדי אמיר אוריין וישראל גוריון סיפרה לילדים על העולם הסובב אותם באמצעות שירים, סיפורים ומשחקים. השירים נכתבו או תורגמו במיוחד לתכנית. מקצת מהתסריטים התבססו על תכנית שהופקה ב-BBC. הפיקה: אסתר סופר, ביימה: רינה הררית. בדי.וי.די. שלפנינו מובאים השירים "לדוד משה היתה חוה" ו"הברווזון המכוער" בביצועו המקורי של דני קיי. עורכת ומפיקה: אסתר סופר, במאית: רינה הררית. אות אות אות 1972 - "בואו נטייל אל כל האותיות, נספר לכם סיפורי מעשיות, נשיר לכם שירים, נקרא מהספרים ולפעמים נראה סרטים מצוירים..." התכנית "אות אות אות" יוחדה בכל פעם לאחת מהאותיות העבריות. את התכנית הנחו נירה עדי, עזרא דגן ורפי גרנות. בכל פרק לבש עזרא דגן דמות של חיה הקשורה באות המוצגת בתכנית, וכמובן נכתבו שירים חדשים לכל פרק. פיקנטריה: שניים משלושת המגישים - נירה עדי ורפי גרנות - חזרו בתשובה. עורכת ומפיקה: דנה כוגן, במאית: ורדינה ארז שעון הפלא 1980 - בובת שעון הפלא (בקולו של מוטי ברוכיאן) הציגה בכל פרק נושא ששולבו בו סרטוני אנימציה מתאימים. זכורה במיוחד הסדרה המצויירת "וואטו וואטו - סופר ציפור", שהייתה מהראשונות אשר העלו את הנושא האקולוגי על הפרק. נעימת הפתיחה של התכנית היא "The Syncopated Clock" של המלחין לירוי אנדרסון. מרציפר 1981 - "מרציפר" (בגילומו של אבי פניני) החליף את שעון הפלא וכקודמו הציג גם הוא בכל פרק נושא ששולבו בו סרטוני אנימציה מתאימים. קשרים מצוירים 1989 - את "מרציפר" החליף הדינוזאורוס"זרוס" (עמי ויינברג), אשר הופיע כרעם ביום בהיר בחדרה של מיכל ינאי (אז בת 16) וכל מה שרצה הוא לראות סרטים מצוירים. גם כאן סרטוני אנימציה, בליווי קטעי קישור של שניהם. עורכת ומפיקה: חמוטל פרת, במאי: מוטי אבירם שלוש ארבע חמש וחצי 1980 - "1 ועוד 1 הם 2; 2 ועוד 1 - 3, אך מנוף ועוד ענן ועוד צלחת, זה יוצא לי בדיוק הכל ביחד... שלוש ארבע חמש וחצי..." יונה אליאן, ששי קשת, נירה עדי, ישראל גוריון, שרי צוריאל והבובות הבלתי נשכחות צ'ומפי (שמעון כהן) ואין-שם (עמי וינברג) העלו בבל פרק, על בסיס נושא מסוים, הצגה המבוססת על אגדות ילדים, סיפורים מהמסורת היהודית, אגדות עם ועוד. התלבושות המרהיבות, התפאורה, ציורי הרקע של יוחנן לקיצ'ביץ, השירים, השחקנים, בחירת הסיפורים וההקפדה על העברית הפכו את התכנית לאחת המרהיבות שהפיק הערוץ הראשון. עורכת ומפיקה: שוש עינב, במאים: ניל וייסברוד, שרה טראויס. בחדר של דני 1994 - הצגה של איש אחד: דני ארליך שיחק, עיצב ודיבב את הדמויות השונות שהתארחו בחדרו בכל פרק. ובהן: הבובה שפכטל והשמיכה פינקי (מהמילה פינוקי). עורכת ומפיקה: נאוה צוקרמן, במאית: שושנה צים. סמוך עלי 1989 - יש על מי לסמוך! על ישראל גוריון כמובן. ישראל בן גוריון יצק לתוך התכנית את שלל כשרונותיו: שירה, פנטומימה וריקוד וסחף את הילדים באולפן לתוך הסיפור. עורכות ומפיקות: צלילה רוז, נאוה צוקרמן, במאית: שרה טראויס, שושנה צים. מסיבת גן 1989 - "מסיבהת גן יש רק אחת, מסיבת גן לא לילדים בלבד". ירון לונדון (ולזמן קצר אחריו רבקה מיכאלי) שוחחו עם ילדים על נושאים שונים (מפוליטיקה עד אהבה), לצד שירים בביצוע הילדים וקטעי משחק מתאימים לנושא התכנית. בפעם הראשונה ניתנה לילדי הגן הזדמנות להציג את השקפת עולמם הפרטית בנושאים מגוונים. עוד משתתף באופן קבוע בתכנית הוא ג'וליאן שגראן שהביא אתנחתא קומית. את שיר הפתיחה של מסיבת גן כתבה ושרה גילה חסיד. משפט מחץ: "אני רוצה להזמין לכאן את שלושת בני-שיחי". עורך ומפיק: מיכאל אלורו, במאי: שוקי לרר.

עותקים