ללכת שבי אחריו

תקציר:
ללכת שבי אחריו (באנגלית: Dead Poets Society, בתרגום מילולי לעברית: "אגודת המשוררים המתים") הוא סרט קולנוע משנת 1989 שביים פיטר ויר. העלילה מתרחשת בשנת 1959 בבית ספר שמרני ואריסטוקרטי לבנים, ומספרת את סיפורו של מורה מחליף לאנגלית (רובין ויליאמס), המעודד את תלמידיו לשנות את תפיסת עולמם הקונפורמיסטית דרך לימודי הספרות והשירה. הסיפור מתרחש בבית הספר הבדיוני "אקדמיית וולטון" בוורמונט, וצולם בבית ספר "אנדראס הקדוש" במידלטאון שבדלאוור. התסריט מבוסס על חייו של היוצר ב"אקדמיית מונטגומרי בל", בית ספר לבנים בנאשוויל שבטנסי. כמו כן, יצא לאור רומן מאת ננסי ה. קליינבאום המבוסס על תסריט הסרט. הסרט מתחיל בטקס הפתיחה של בית הספר וולטון, בו מוזכרים ארבעת עקרונות בית הספר: מסורת, כבוד, משמעת ומצוינות. לאחר מכן, המורה החדש לסיפרות, ג'ון קיטינג (המגולם על ידי רובין ויליאמס), מציע לתלמידים לקרוא לו "הו קברניט! קברניטי!" ("הו רב חובל" כותרת שירו של וולט ויטמן) אם הם מרגישים נועזים. בשיעורו הראשון, שורק קיטינג את "הפתיחה 1812", ומסמן לתלמידיו לבוא אחריו אל מחוץ לכיתה ושם הוא מסביר להם את רעיון ה"קרפה דיים" (בלטינית: "נצל את היום") באמצעות התבוננות בתמונות תלמידי העבר בארון הגביעים של בית הספר וולטון.

עותקים