קול מילה

תקציר:
היכל ישיבת פוניבז’ רווי בתפילה, האויר ספוג קולות של התרפקות, של תחנונים, של ערגה, הפרודות נושמות כמיהה, אשרי העם יודעי תרועה. ולפתע שקט! דממה! דמימה! השקט מעובה, טעון, דרוך, הציבור הגדול מחכה בדחילו לשמוע את התקיעות: “ברוך… לשמוע קול שופר”. “ברוך… שהחיינו.. לזמן הזה”. השופר נאחז בימין מוטה לימין כלפי מעלה, הטלית מחפה. תקיעה… שברים תרועה… תקיעה.. רבי גרשון תוקע וקול השופר ממלא את ההיכל. מתחנן, מרצה שוטף את השומעים בגעגועים. לעדי עד ימלוך מלך עליון. תקיעה… תרועה… תקיעה גדולה.. ויוצא הקול משופרו של רבי גרשון צלול, מרומם, ממליך, מעפיל מעלה עד כיסא הכבוד. כל מילה של רשכבה”ג מרן ראש הישיבה הגאון הגדול רבי ירחמיאל גרשון אדלשטיין זצוק”ל כקול היוצא מן השופר.. "קול מילה" – מאה סיפורי חיים כנגד מאה שנות חיים, כנגד מאה תקיעות העולות מן השופר. "קול מילה" – מדגיש כל מילה מכוון אל השומע, נוגע בנקודה פנימית, מעצים ומרומם. הקול של רבי גרשון מנשה בעלים, פורט על מיתרי הלב. "קול מילה" – קול מילה היה לנגד עיניהם של בני המשפחה ותלמידים, שקראו כל מילה ושמעו את הקול. הם מזמינים את כולכם להצטרף אליהם, לשמוע את הקול ולהפנים כל מילה.

עותקים