תשובות קלות לשאלות קשות (ולהיפך)
מתוך: האתר של השחקנית והיוצרת
טל בן-בינה "תיאטרון טוב לילדים"
מה תפקיד ההורים בהצגה?
שאלה מעולה! חשיבות התפקיד שלכם כהורים, סבים או מלווים היא עצומה - תנו דוגמה בהקשבה מרוכזת ושקטה. בזמן ההצגה אין צורך להסביר לילד בלחש מה מתרחש, כך אתם רק מבלבלים אותו בעניין הכללים הנהוגים בתיאטרון (סוד קטן: כל הילדים בגן יודעים את הכללים מצוין).
בסוף ההצגה מומלץ בחום לשוחח על התוכן: מה אהבנו? מה למדנו? ומה לא הבנו?
איך יכול להיות שאותה הצגה מתאימה גם לגיל 3 וגם לגיל 8?
שאלה חכמה! ההצגות בנויות במספר רבדים ומשלבות אלמנטים סיפוריים, חזותיים ומילוליים ברמות שונות של מורכבות. כך יוצא שהקטנטנים נשאבים לתוך הסיפור, הבוגרים נהנים מהתחכום והמבוגרים צוחקים במקומות הנכונים!
בת שנתיים אבל נורא אינטליגנטית – יכולה להכנס?
טוב ששאלתם... כל ילד הוא יחיד ומיוחד ויש בהחלט ילדים צעירים שיכולים להנות מהצגה שלא מכוונת לגילם. עם זאת בני שנתיים בדרך כלל אינם מסוגלים לשבת 50 דקות בריכוז ובהקשבה ולא צריך לדרוש את זה מהם. זאטוט שמדבר, שר או קם ממקומו במהלך ההצגה – זה מאד מאד מתוק, אבל זה ממש ממש מפריע...
ההצגה מפחידה?
שאלה מצוינת! באופן עקרוני, ההצגות שלי לא מפחידות. ב"הרפתקאות הדרקון פיץ" וב"דודו הדולפין ושודדי הים" יש רגעים מותחים, אך הם מתובלים בהומור ואינם ארוכים מדי. חשוב לזכור, עם זאת, שפחדים של ילדים יכולים להיות מאד מפתיעים: מפלצות, חתולים ואפילו בלונים.... אם ילד פוחד, אל תלחצו עליו לשבת בתיאטרון נגד רצונו. אפשר להציע לו לשבת קרוב ליציאה ולהבטיח שאם מפחיד אז יוצאים. אפשר גם לגשת אלי לפני ההצגה, לוודא שאני לא מפלצת ולראות את הדרקון מקרוב...
אפשר לאכול בזמן ההצגה?
לא.
